December 27 2020•Muhammad
המהפכה הדיגיטלית יצרה מודלים עסקיים חדשים שהרגולציה הישראלית מתקשה להכיל. עסקים דיגיטליים, משפיענים ופלטפורמות טכנולוגיות מתמודדים עם חוסר ודאות, דרישות דיווח מורכבות וסיכוני מיסוי. עו"ד רונן אורן, מומחה למיסוי דיגיטלי, מציע פתרונות מעשיים להתמודדות עם רגולציה שהקדימה את זמנה, תוך מניעת חשיפה לקנסות ויצירת ודאות עסקית.
העולם הדיגיטלי משנה את כללי המשחק בתחום המיסוי. בעוד שכלכלת האינטרנט מתפתחת בקצב מסחרר, מערכות המס ברחבי העולם, ובמיוחד בישראל, מתקשות להדביק את הקצב. עו"ד רונן אורן, מומחה מוביל בתחום המיסוי והנדל"ן, מזהה פער משמעותי בין הפעילות העסקית הדיגיטלית המתפתחת לבין המסגרת הרגולטורית הקיימת.
בישראל, מדינה המוכרת כ"אומת הסטארט-אפ", הפער הזה בולט במיוחד. חברות טכנולוגיה, משפיענים (אינפלואנסרים), סוחרי מסחר אלקטרוני ומשווקים דיגיטליים מוצאים עצמם בסביבה רגולטורית מבלבלת. מצד אחד, הם פועלים בשוק גלובלי וירטואלי; מצד שני, הם כפופים למערכת מיסוי שנבנתה עבור עולם פיזי, מקומי ומסורתי.
"רשויות המס בישראל מנסות להחיל מסגרות רגולטוריות קיימות על פעילויות דיגיטליות חדשניות, או מחוקקות חוקים חדשים שלא תמיד מביאים בחשבון את המורכבות של הכלכלה הדיגיטלית," מסביר עו"ד רונן אורן. "התוצאה היא חוסר ודאות משפטית, סיכוני מיסוי מוגברים, ועומס רגולטורי מיותר על עסקים דיגיטליים."
המרחב הדיגיטלי מאתגר את עקרונות המיסוי המסורתיים בכמה היבטים מרכזיים:
אחת הסוגיות המורכבות ביותר היא קביעת המיקום הגיאוגרפי של פעילות דיגיטלית. כאשר חברה ישראלית מוכרת שירותים דיגיטליים ללקוחות ברחבי העולם, היכן בדיוק מופקת ההכנסה? האם במקום מושבו של השרת? במקום רישום החברה? או אולי במיקום הלקוח?
"בעולם פיזי, קל יותר לקבוע היכן התרחשה עסקה," מציין עו"ד רונן אורן. "בעולם הדיגיטלי, גבולות מיטשטשים ורשויות המס מתקשות להחיל את המבחנים המסורתיים של 'מקום הפקת הכנסה'. הדבר מוביל לפרשנויות סותרות ולעתים למיסוי כפול."
מניסיוני בליווי חברות טכנולוגיה ישראליות, הסוגיה של קביעת מקום הפקת ההכנסה היא אחת המלכודות הגדולות במיסוי דיגיטלי. עסקים רבים אינם מודעים לכך שפעילות דיגיטלית עשויה ליצור חבות מס במדינות שונות, גם ללא נוכחות פיזית בהן. חשוב לבנות מראש מבנה פעילות שמביא בחשבון את היבטי המיסוי הבינלאומי ומונע חשיפה מיותרת.
מודלים עסקיים דיגיטליים חדשניים מציבים אתגר בסיווג ההכנסות. האם הכנסות ממשחקים מקוונים הן הכנסות מעסק או משירותים? כיצד יש לסווג הכנסות ממטבעות קריפטוגרפיים? האם תוכן שיתופי (sponsored content) של משפיענים דינו כפרסום מסורתי?
רשות המסים בישראל מתקשה לעתים להתאים את הקטגוריות המיסויות הקיימות לפעילויות דיגיטליות חדשות, מה שיוצר חוסר ודאות לגבי שיעורי המס, פטורים אפשריים וחובות דיווח.
חוק מע"מ בישראל עבר התאמות כדי לטפל בשירותים דיגיטליים, אך עדיין קיימים פערים משמעותיים. ספקי שירותים דיגיטליים זרים נדרשים כעת להירשם ולשלם מע"מ בישראל, אך יישום הכללים אינו תמיד ברור.
"ישנן שאלות מורכבות לגבי חבות המע"מ בעסקאות דיגיטליות בינלאומיות," מסביר עו"ד רונן אורן. "למשל, כאשר חברה ישראלית מספקת שירותי ענן ללקוחות בחו"ל, האם מדובר בייצוא שירותים הפטור ממע"מ? התשובה תלויה בנסיבות הספציפיות ובפרשנות של רשויות המס."
עסקים דיגיטליים נדרשים לעמוד בדרישות דיווח מורכבות ולעתים כפולות. לדוגמה, משפיענים המקבלים תשלומים מפלטפורמות בינלאומיות כמו YouTube או Instagram נדרשים לדווח על הכנסותיהם בישראל, אך פעמים רבות מתקשים להבין את חובות הדיווח המדויקות או להשיג את המסמכים הנדרשים מהפלטפורמות הזרות.
תעשיית האינפלואנסרים ויוצרי התוכן הדיגיטלי צמחה באופן משמעותי בשנים האחרונות, ואיתה גם האתגרים המיסויים הייחודיים לתחום זה.
עו"ד רונן אורן על מיסוי בינלאומי מדגיש: "רבים מהאינפלואנסרים אינם מודעים לכך שכל הכנסה – בין אם במזומן, במוצרים או בשירותים – חייבת במס. חבילת מוצרים שנשלחה לסקירה, נסיעה ממומנת או אפילו ארוחה חינם שמקבלים תמורת פרסום, כל אלה נחשבים להכנסה חייבת במס."
האתגרים העיקריים שמשפיענים ויוצרי תוכן מתמודדים איתם כוללים:
"בליווי שלי למשפיענים, אני רואה שוב ושוב את אותן טעויות," מציין עו"ד רונן אורן. "רבים מהם אינם מנהלים רישום מסודר של ההכנסות וההוצאות שלהם, במיוחד כאשר מדובר בעסקאות ברטר (קבלת מוצרים/שירותים תמורת פרסום). זה יכול להוביל לבעיות רציניות בעת ביקורת מס."
בשנים האחרונות, ארגונים בינלאומיים כמו ה-OECD וה-G20 מקדמים רפורמות במיסוי הכלכלה הדיגיטלית. הרפורמות הללו, המכונות לעתים "מס דיגיטלי" או "מס גוגל", נועדו להתמודד עם האתגרים של מיסוי חברות טכנולוגיה רב-לאומיות.
ישראל, כמדינה המשתלבת בכלכלה הגלובלית, מושפעת מהמגמות הללו ומתאימה את מדיניות המס שלה בהתאם. אולם ההתאמות הללו לא תמיד חלקות ועלולות ליצור חוסר ודאות עבור עסקים ישראליים.
לכתבה אודות עו"ד רונן אורן בה מתוארת עבודתו בתחום הרגולטורי, ניתן לראות כיצד מומחיותו סייעה לארגונים להתמודד עם מורכבויות רגולטוריות.
קריטריון | רגולציה מסורתית | רגולציה דיגיטלית חדשה |
---|---|---|
קביעת מקום הפקת הכנסה | מבוסס על נוכחות פיזית | מבוסס על "נוכחות כלכלית משמעותית" |
חובת רישום לצרכי מע"מ | רק לעסקים מקומיים | גם לספקי שירותים דיגיטליים זרים |
חישוב בסיס המס | בעיקר על הכנסות ורווחים | כולל גם מדדים חדשים כמו מספר משתמשים ונפח נתונים |
דרישות דיווח | בעיקר דיווחים מקומיים | דיווחים מורחבים ובינלאומיים |
אכיפה | בעיקר ברמה המקומית | שיתוף פעולה בינלאומי מוגבר |
תכנון מס | אסטרטגיות מבוססות מיקום | אסטרטגיות מורכבות יותר המתחשבות בפעילות דיגיטלית |
ניכוי מס במקור | בעיקר על תשלומים מסורתיים | הרחבה לתשלומים עבור שירותים דיגיטליים |
לנוכח האתגרים המורכבים של מיסוי דיגיטלי, עו"ד רונן אורן מציע גישה מובנית להתמודדות עם הסוגיות השונות:
השלב הראשון הוא ביצוע מיפוי מקיף של פעילות העסק הדיגיטלי והערכת החשיפה המיסויית הפוטנציאלית:
"לפני שניתן לפתור בעיה, יש להבין אותה לעומק," מסביר עו"ד רונן אורן. "המיפוי מאפשר לנו לזהות את נקודות התורפה ולהתמקד בפתרונות הנכונים."
לאחר המיפוי, עו"ד רונן אורן עובד עם לקוחותיו לפיתוח מבנה מיסוי אופטימלי המותאם לפעילותם הדיגיטלית:
כן, עסקים דיגיטליים צריכים להירשם כעוסקים לצרכי מע"מ בישראל אם הם עומדים בקריטריונים הרגילים לרישום. בישראל, כל עסק שמחזור העסקאות השנתי שלו צפוי לעלות על הסף הקבוע בחוק (כיום כ-100,000 ש"ח) חייב ברישום כעוסק מורשה. אם המחזור נמוך מסכום זה, ניתן להירשם כעוסק פטור. גם פעילות דיגיטלית כמו שיווק באמצעות רשתות חברתיות, מכירות באתרי אינטרנט, או מתן שירותים מקוונים נחשבת פעילות עסקית לכל דבר. חשוב לציין שגם הכנסות מפלטפורמות בינלאומיות כמו יוטיוב, אמזון או אטסי חייבות בדיווח ועשויות להצריך רישום כעוסק. עו"ד רונן אורן ממליץ לבחון כל מקרה לגופו, שכן לעתים הגבול בין תחביב לעסק אינו חד-משמעי בעולם הדיגיטלי.
חלק חשוב מהפתרון הוא שיפור תהליכי הציות והדיווח של העסק:
כן, משפיענים (אינפלואנסרים) חייבים לדווח על מוצרים שקיבלו לסקירה כחלק מהכנסתם החייבת במס. מבחינת רשויות המס בישראל, קבלת מוצרים או שירותים בשווה כסף תמורת חשיפה, סקירה או פרסום נחשבת להכנסה לכל דבר ועניין. משפיענים נדרשים להעריך את שווי השוק של המוצרים שקיבלו ולכלול אותם בדיווח השנתי על הכנסותיהם. עו"ד רונן אורן ממליץ למשפיענים לנהל רישום מסודר של כל המוצרים והשירותים שהתקבלו, כולל אסמכתאות לגבי שווים (כגון מחירון רשמי או הצעת מחיר). חשוב לציין שניתן לקזז הוצאות עסקיות הקשורות לפעילות כמשפיען, אך יש להקפיד על הפרדה ברורה בין שימוש עסקי לשימוש פרטי במוצרים שהתקבלו.
כאשר מתעוררות מחלוקות עם רשויות המס, עו"ד רונן אורן מייצג את לקוחותיו בהליכים השונים:
אי-דיווח על הכנסות דיגיטליות עלול לגרור השלכות חמורות. ראשית, רשות המסים עשויה להטיל קנסות משמעותיים שיכולים להגיע ל-30% מסכום המס שלא דווח, ובמקרים של הימנעות מכוונת אף יותר. שנית, יתכן חיוב בריבית והצמדה על סכומי המס שלא שולמו במועד. במקרים חמורים של העלמת מס בהיקפים גדולים, עלולים להיפתח הליכים פליליים שעלולים להוביל לעונשי מאסר. בנוסף, אי-דיווח עלול להוביל לחקירות מעמיקות שיכולות לחשוף את כל פעילות העסק לבדיקה, כולל שנים קודמות. עו"ד רונן אורן מציין כי רשויות המס בישראל משפרות באופן מתמיד את יכולות האיסוף והניתוח של מידע על עסקאות דיגיטליות, כולל שיתופי פעולה בינלאומיים המאפשרים להן לקבל מידע על הכנסות מפלטפורמות זרות.
תחום המיסוי הדיגיטלי מתפתח במהירות, וחלק חשוב מהפתרון הוא להישאר מעודכנים ולהתאים את האסטרטגיה לשינויים:
עסקים ישראליים המספקים שירותים דיגיטליים ללקוחות במדינות אחרות צריכים לנקוט במספר צעדים להתמודדות עם דרישות המס הבינלאומיות. ראשית, חשוב לבצע מיפוי של המדינות בהן יש לעסק פעילות משמעותית ולבחון את חוקי המס הרלוונטיים בכל מדינה. שנית, יש לבדוק האם קיימת אמנת מס בין ישראל לאותן מדינות ולהבין כיצד להשתמש בה למניעת מיסוי כפול. שלישית, חשוב להתייעץ עם מומחי מס מקומיים במדינות היעד לגבי דרישות רישום ודיווח ספציפיות. לחלק מהעסקים, הקמת ישות משפטית מקומית עשויה להיות פתרון יעיל. לבסוף, מערכות תיעוד ובקרה מדויקות חיוניות לניהול הדיווחים במספר מדינות. עו"ד רונן אורן מדגיש כי בעידן הדיגיטלי, רשויות מס ברחבי העולם משתפות מידע ומתאמות את פעילותן, ולכן חשוב לנקוט בגישה פרואקטיבית לציות מיסויי גלובלי.
כדי להמחיש את הגישה המעשית של עו"ד רונן אורן, להלן מספר מקרי בוחן המדגימים פתרונות שיושמו בהצלחה:
חברת תוכנה ישראלית פיתחה פלטפורמה המשווקת ללקוחות ברחבי העולם. החברה התמודדה עם אתגרים של קביעת מקום הפקת ההכנסה וחשיפה למיסוי במדינות שונות.
הפתרון: עו"ד רונן אורן תכנן מבנה פעילות בינלאומי שכלל הקמת חברות בת אסטרטגיות במדינות מפתח, יחד עם מדיניות מחירי העברה מתועדת היטב. הוא סייע בניסוח הסכמים שהגדירו בבירור היכן מתבצעים שירותים שונים ופיתח מערכת לניטור הנוכחות הדיגיטלית במדינות השונות.
התוצאה: החברה הצליחה להפחית את חשיפתה למיסוי כפול, לנצל באופן יעיל אמנות מס, ולהגדיל את הוודאות המיסויית בפעילותה הבינלאומית.
משפיענית ישראלית עם עשרות אלפי עוקבים התמודדה עם אתגרי מיסוי בעקבות הכנסות ממגוון מקורות: פרסום בפלטפורמות בינלאומיות, שיתופי פעולה עם מותגים, ומוצרים שקיבלה לסקירה.
הפתרון: עו"ד רונן אורן סייע בהקמת מבנה עסקי מסודר, פיתח מערכת לתיעוד ורישום של כל סוגי ההכנסות (כולל שווה כסף), והנחה כיצד להפריד בין הוצאות עסקיות לפרטיות. בנוסף, הוא יצר מדיניות ברורה לטיפול במוצרים שהתקבלו לסקירה.
התוצאה: המשפיענית הסדירה את פעילותה העסקית, מנעה חשיפה לקנסות על אי-דיווח, והצליחה לנצל באופן חוקי הטבות מס והוצאות מוכרות שהפחיתו את נטל המס הכולל.
יזמים ישראלים שהקימו מיזם בתחום הבלוקצ'יין והנפיקו טוקנים דיגיטליים התמודדו עם חוסר ודאות לגבי אופן המיסוי של הפעילות, הן עבור החברה והן עבור המשקיעים.
הפתרון: עו"ד רונן אורן פיתח מסגרת משפטית ומיסויית למיזם, תוך התמודדות עם סוגיות כמו סיווג הטוקנים (נכס הוני או הכנסה פירותית), חבות במע"מ, ודיווח על פעילות בינלאומית. הוא יצר גם מדריך מס למשקיעים והנחיות לדיווח נאות.
התוצאה: המיזם הצליח לפעול בוודאות רגולטורית גבוהה יותר, למשוך משקיעים שהעריכו את השקיפות, ולהימנע מסיכונים משפטיים ומיסויים משמעותיים.
המהפכה הדיגיטלית יצרה אתגרים משמעותיים בתחום המיסוי, במיוחד בישראל, שבה הרגולציה מתקשה לעתים להדביק את קצב ההתפתחות הטכנולוגית. עסקים דיגיטליים, משפיענים, וחברות טכנולוגיה מוצאים את עצמם מתמודדים עם חוסר ודאות, דרישות מורכבות וסיכוני מיסוי משמעותיים.
עו"ד רונן אורן, מומחה למיסוי ונדל"ן, מציע גישה מובנית ומקיפה להתמודדות עם האתגרים הללו. באמצעות מיפוי וניתוח מעמיק של הסיכונים, תכנון מבנה מיסוי אופטימלי, שיפור תהליכי הציות והדיווח, וייצוג מקצועי מול רשויות המס, הוא מסייע ללקוחותיו ליצור ודאות ולהפחית את החשיפה לסיכונים מיסויים.
המפתח להצלחה בעולם המיסוי הדיגיטלי הוא גישה פרואקטיבית – להקדים תרופה למכה ולהיערך מראש לאתגרים הרגולטוריים, במקום להגיב בדיעבד לדרישות ולביקורות. עסקים דיגיטליים המשקיעים בייעוץ מקצועי ובתכנון מיסוי נכון יכולים לא רק להימנע מסיכונים, אלא גם לנצל באופן אופטימלי את המסגרת החוקית הקיימת.
לסיכום, כפי שמדגיש עו"ד רונן אורן: "בעולם הדיגיטלי, הגבולות הפיזיים מיטשטשים – אך הגבולות הרגולטוריים עדיין קיימים ומתרבים. הבנה מעמיקה של נקודת המפגש בין הטכנולוגיה למיסוי היא המפתח להצלחה עסקית בת-קיימא."
אם אתם מתמודדים עם אתגרי מיסוי דיגיטלי, אל תמתינו למכתב מרשות המסים. פנו עוד היום לעו"ד רונן אורן לייעוץ מקצועי ופתרונות מותאמים אישית.