December 15 2020•Muhammad
שימוש בתמונות מהאינטרנט ללא רישיון מתאים עלול להוות הפרת זכויות יוצרים. לפי חוק זכות יוצרים בישראל, ניתן להיתבע על פיצויים של עד 100,000 ש"ח ללא הוכחת נזק. קיימים מקורות חוקיים רבים לתמונות בחינם או בתשלום, וחשוב להכיר את תנאי הרישיון של כל תמונה.
בעידן הדיגיטלי, שילוב תמונות בתוכן הוא כמעט הכרחי – באתרי אינטרנט, ברשתות חברתיות, בפרסומים עסקיים ובבלוגים. אולם, רבים אינם מודעים לכך שמרבית התמונות המופיעות ברשת מוגנות בזכויות יוצרים, והשימוש בהן ללא אישור עלול להוביל לתביעות משפטיות ולקנסות כבדים. עו"ד רונן אורן, מומחה בתחום הקניין הרוחני, מסביר כי חוסר ההבנה בנושא זה נובע בעיקר מתפיסה שגויה לפיה "אם זה באינטרנט, זה חופשי לשימוש".
בשנים האחרונות, אנו עדים לעלייה משמעותית במודעות לזכויות יוצרים ולתביעות בגין שימוש לא מורשה בתמונות. בעלי זכויות יוצרים, צלמים וסוכנויות תמונות משתמשים בכלים טכנולוגיים מתקדמים לאיתור שימושים לא מורשים ביצירותיהם. לפי נתונים שאסף עו"ד רונן אורן, ישנה עלייה של כ-45% בתביעות בגין הפרת זכויות יוצרים בתמונות בישראל בחמש השנים האחרונות.
מאמר זה נועד להבהיר את המותר והאסור בשימוש בתמונות, ולהציג את המקורות החוקיים לתמונות לשימוש חופשי או בתנאים מוגדרים, תוך הבנת ההשלכות המשפטיות של הפרת זכויות יוצרים.
חוק זכות יוצרים בישראל מעניק הגנה אוטומטית ליצירות מקוריות, כולל תמונות וצילומים, מרגע יצירתן. זכות היוצרים מקנה לבעליה את הזכות הבלעדית לשכפל, להפיץ, להציג, לבצע ולהעמיד לרשות הציבור את היצירה, וכן ליצור יצירות נגזרות ממנה.
"אחת הטעויות הנפוצות היא ההנחה שאם תמונה נמצאת בגוגל, היא חופשית לשימוש. למעשה, מנוע החיפוש רק מאנדקס תמונות מאתרים שונים, אך אינו מעניק זכויות שימוש בהן. הטעות הזו עלולה לעלות ביוקר לעסקים ולאנשים פרטיים כאחד," מסביר עו"ד רונן אורן, שמייצג הן בעלי זכויות יוצרים והן נתבעים בתיקי הפרת זכויות יוצרים.
תקופת ההגנה על זכויות יוצרים בישראל היא, בדרך כלל, למשך חיי היוצר ועוד 70 שנה לאחר מותו. זה אומר שרוב התמונות המודרניות שתמצאו באינטרנט הן בהחלט מוגנות בזכויות יוצרים.
הבנת סוגי הרישיונות השונים היא קריטית לשימוש חוקי בתמונות. להלן הסוגים העיקריים:
רישיונות אלו נרכשים מסוכנויות תמונות או מצלמים עצמאיים. הם מגיעים בשני סוגים עיקריים:
רישיונות Creative Commons מאפשרים ליוצרים לחלוק את יצירותיהם תחת תנאים מוגדרים. אלו הרישיונות הנפוצים:
תמונות במתחם הציבורי הן תמונות שאין עליהן זכויות יוצרים כלל, בין אם מפני שפג תוקף זכויות היוצרים, מפני שהיוצר ויתר על זכויותיו, או מפני שהן אינן כשירות להגנת זכויות יוצרים (כמו צילומים רשמיים של הממשלה בארה"ב).
קריטריון | רישיון מסחרי | Creative Commons | מתחם ציבורי |
---|---|---|---|
עלות | בתשלום | בחינם | בחינם |
שימוש מסחרי | מותר (לפי תנאי הרישיון) | תלוי ברישיון הספציפי | מותר ללא הגבלה |
חובת ייחוס | תלוי ברישיון הספציפי | כן (למעט CC0) | לא |
שינוי התמונה | תלוי ברישיון הספציפי | תלוי ברישיון הספציפי | מותר ללא הגבלה |
הגבלות שימוש | מפורטות בהסכם הרישיון | תלוי ברישיון הספציפי | אין הגבלות |
וודאות משפטית | גבוהה (עם קבלה) | בינונית | משתנה (יש לוודא שהתמונה אכן במתחם הציבורי) |
דוגמאות למקורות | Shutterstock, Adobe Stock, Getty Images | Flickr, Wikimedia Commons | Pixabay, Unsplash, אוספים ממשלתיים |
למרות שיש לשלם עבור רוב התמונות האיכותיות, ישנם מקורות רבים לתמונות חוקיות בחינם או בתנאים מוגדרים:
ניתן לחפש תמונות לשימוש חוקי באמצעות Google על ידי סינון התוצאות לפי זכויות שימוש:
זה תלוי בסוג הרישיון של התמונה. ברוב רישיונות Creative Commons (כמו CC BY), נדרש ייחוס – כלומר, עליכם לציין את שם היוצר והקישור למקור. לעומת זאת, תמונות תחת רישיון CC0 או תמונות במתחם הציבורי אינן דורשות ייחוס חוקי, אם כי נחשב לנימוס מקצועי לציין את המקור. באתרים כמו Unsplash או Pixabay, לא נדרש ייחוס מבחינה משפטית, אך הם מעודדים זאת. לדברי עו"ד רונן אורן, "במקרה של ספק, תמיד עדיף לייחס את התמונה למקור – זה גם אתי וגם מספק הגנה נוספת במקרה של אי-בהירות משפטית."
אי-הבנה של חוקי זכויות יוצרים יכולה להוביל לטעויות יקרות. הנה כמה מהשגיאות הנפוצות ביותר:
עצם ציון המקור או הקרדיט אינו מהווה תחליף לקבלת רישיון או אישור לשימוש בתמונה. ציון המקור הוא רק אחד מתנאי הרישיון (ברישיונות הדורשים זאת), אך אינו מספיק כשלעצמו.
שינוי תמונה – כמו חיתוך, שינוי צבעים, או הוספת טקסט – אינו מבטל את זכויות היוצרים המקוריות. למעשה, יצירת יצירה נגזרת (Derivative Work) דורשת אישור מבעל זכויות היוצרים המקורי, אלא אם התמונה מצויה תחת רישיון המתיר זאת במפורש.
גם שימוש לא מסחרי או אישי עדיין כפוף לחוקי זכויות יוצרים. אמנם, הסיכון לתביעה נמוך יותר בשימושים פרטיים, אך עדיין מדובר בהפרה מבחינה טכנית.
אם קיבלתם מכתב התראה בגין שימוש לא מורשה בתמונה, אל תתעלמו ממנו. עו"ד רונן אורן ממליץ לנקוט בצעדים הבאים: ראשית, בדקו האם אכן השתמשתם בתמונה הנטענת, ואם כן – האם הייתה לכם זכות חוקית לכך. שנית, הסירו את התמונה מיידית אם אכן מדובר בשימוש לא מורשה. שלישית, שקלו לפנות לייעוץ משפטי לפני שאתם מגיבים למכתב ההתראה, במיוחד אם הסכום הנדרש גבוה. במקרים רבים ניתן להגיע להסדר או פשרה בסכום נמוך יותר מהנדרש במכתב ההתראה הראשוני. לעתים, תוכלו גם להציע לרכוש רישיון בדיעבד במקום תשלום פיצויים.
הפרת זכויות יוצרים בישראל עלולה לגרור:
שימוש בתמונות מרשתות חברתיות ללא אישור מפורש מהיוצר עלול להוות הפרת זכויות יוצרים, למרות שהן פורסמו בפומבי. בעוד שפלטפורמות כמו פייסבוק ואינסטגרם מקבלות רישיון לשימוש בתמונות שהועלו אליהן, הרישיון הזה אינו מועבר למשתמשים אחרים. לפי עו"ד רונן אורן, "ההנחה שתמונה שפורסמה ברשת חברתית היא 'נחלת הכלל' היא מוטעית ומסוכנת. אפילו שיתוף פוסט או retweet צריך להיעשות דרך הכלים הרשמיים של הפלטפורמה, ולא על ידי הורדת התמונה ושימוש בה באופן עצמאי". במקרים מסוימים, שימוש מוגבל מאוד עשוי להיות מותר תחת עקרון השימוש ההוגן, אך זוהי הגנה מוגבלת שקשה להסתמך עליה.
להלן מספר המלצות מעשיות שיעזרו לכם להימנע מבעיות משפטיות בשימוש בתמונות:
נהלו רישום מסודר של כל התמונות שאתם משתמשים בהן, כולל:
כאשר נדרש ייחוס, הקפידו לכלול:
לדוגמה: "צילום: ישראל ישראלי, מתוך Flickr, תחת רישיון CC BY 2.0"
אם אינכם בטוחים לגבי מקור תמונה או מעמד זכויות היוצרים שלה, תוכלו להשתמש בכלים כמו:
בישראל, המונח המקביל ל-Fair Use האמריקאי הוא "שימוש הוגן" (סעיף 19 לחוק זכות יוצרים). שימוש הוגן מאפשר שימוש מוגבל ביצירות מוגנות ללא אישור, בהתחשב בגורמים כמו מטרת השימוש, אופי היצירה, היקף השימוש והשפעתו על ערך היצירה. עו"ד רונן אורן מדגיש: "שימוש הוגן הוא הגנה מצומצמת יחסית שמתאימה בעיקר למטרות ביקורת, סקירה, מחקר, הוראה או דיווח חדשותי. זו אינה 'תעודת ביטוח' לכל שימוש לא מסחרי, במיוחד כשמדובר בתמונות שלמות". בתי המשפט בישראל בוחנים כל מקרה לגופו, והסתמכות על טענת שימוש הוגן כהגנה היא אסטרטגיה מסוכנת עבור רוב השימושים המסחריים והפרסומיים.
אם אינכם מוצאים תמונה מתאימה במאגרי התמונות החינמיים, שקלו את האפשרויות הבאות:
השקעה בצילום מקורי או בשכירת צלם מקצועי יכולה להיות פתרון אידיאלי, במיוחד עבור עסקים שרוצים ליצור זהות ויזואלית ייחודית.
עבור תמונות איכותיות, יש מגוון אפשרויות רכישה במחירים סבירים:
כלים מבוססי בינה מלאכותית ליצירת תמונות כמו DALL-E, Midjourney או Stable Diffusion מאפשרים יצירת תמונות מקוריות באמצעות תיאור טקסטואלי. עם זאת, חשוב לוודא את תנאי השימוש של כל כלי, שכן חלקם מגבילים את השימוש המסחרי בתוצרים.
נושא זכויות היוצרים בתמונות שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית הוא מורכב ומתפתח. כיום, בישראל ובמרבית העולם, יצירות שנוצרו באופן אוטונומי על ידי מחשב (ללא התערבות אנושית משמעותית) אינן כשירות להגנת זכויות יוצרים מלאה. עו"ד רונן אורן מציין: "חשוב להבחין בין תמונות שנוצרו באופן מלא על ידי AI לבין תמונות שנוצרו בשיתוף אדם-מכונה. במקרה השני, האדם שהכווין את הבינה המלאכותית עשוי להיחשב כיוצר. בנוסף, יש לשים לב לתנאי השימוש של כלי ה-AI – חלקם תובעים זכויות בתוצרים או מגבילים את השימוש המסחרי". התחום מתפתח במהירות, ובעתיד הקרוב צפויים שינויים בחקיקה ובפסיקה בנושא זה.
שימוש בתמונות באינטרנט אינו פעולה פשוטה מבחינה משפטית כפי שנדמה. הבנת עקרונות זכויות היוצרים וסוגי הרישיונות השונים היא קריטית להימנעות מתביעות ופיצויים. כפי שמסביר עו"ד רונן אורן, "מודעות לכללים ונקיטת אמצעי זהירות מתאימים יכולות לחסוך הרבה כסף וכאב ראש בעתיד".
לסיכום, הנה כמה כללי אצבע חשובים:
בעידן הדיגיטלי, נגישות לתמונות איכותיות היא צורך עסקי ושיווקי אמיתי. עם הידע והכלים המתאימים, ניתן למצוא פתרונות חוקיים ויעילים שיענו על צרכים אלו, מבלי להסתכן בהפרת זכויות יוצרים.
למידע נוסף בנושא זכויות יוצרים וקניין רוחני, או לייעוץ משפטי מקצועי בתחום, אתם מוזמנים לפנות לעו"ד רונן אורן, המתמחה בתחומים אלו ומעניק ייעוץ משפטי מקיף ומקצועי לעסקים ויחידים.